ניפגש ב- 24.1.19 ב-וובינר אלדורי ב-21:00, גם איתך, אם זה מדבר אליך ..

• 

• 

• 

• 

"אולי מחר," אמר האיש.

"אבל למה לא היום? – אני עוזבת את אלסקה תוך שבועיים," הזכרתי ל-קוייח  את מה שהוא ממש לא הצליח לשכוח, "אז למה רק 'אולי' מחר? בוא נקבע איתן יום ושעה לשבוע הבא – נתאים את עצמינו למתי שהן יוכלו… בבקשה-בבקשה-בבקשה-בבקשהההה… " הפצרתי.

"עם אלדוריותים אי-אפשר לקבוע תאריך ושעה," פסק האיש, "זה לא עובד ככה."

– למה?

– האלדוריות צריכות להרגיש ביום המיועד (- לכן ה'אולי' – ) אם זה אפשרי.

– וואללה, מטעמי בריאות וגיל וכאלה? 

– את יודעת, סיפרתי לך כבר שפגשתי אלדורי בן 5, אז זה פחות קשור לגיל, וגם לא בהכרח למצב גופני.

– אוקיי… אז לְמה זה כן קשור? 

הדרך האלדורית

– האלדוריות יתחילו את היום שלהן, וירגישו איך זה מכל הבחינות. האם זה נכון שזה יתרחש.
– אתה מתכוון… מעבר לעצמן? כלומר גם האם זה נכון עבורינו? עבור העולם? עבור מי שסביבן?

החיוך שלו השיב: 'כל התשובות נכונות; '  השפתיים שלו הוסיפו: "את יודעת איך כשאת לא מרגישה טוב, ואת רק מקרבת משהו לפה – מיד הגוף אומר לך אם זה מתאים או לא? – אז אצל האלדוריותים זה ממש לא צריך להגיע למחלה או לביטוי גופני כדי שהןם ירגישו אם זה לעניין או לא."

עכשיו הייתי עוד יותר מסוקרנת לפגוש יצורי אנוש שחייםות בסנכרון כה גדול עם הטבע שסביבןם ובתוכן, ובנאמנות כה מוחלטת לעצמן, ולעצמן האחרותים.

 

זה הזכיר לי מה שהרגשתי כשהוא הראה לי את הסרטון של אלדוריותים טווי ו-טוות חכמה שהתכנסו בהוואי בראשותו בנובמבר 2017 :

___
למחרת לא היה שום סימן מהאלדוריות.

 

האלדוריותים אומרותים: "לשמוט את כל הציפיות." אז שמטתי את הציפייה שלי לפגשן, שחררתי את המשאלה הזו שלי אל האויר, והלכתי עם הבנות שלי ועם קוייח לקטוף תותי בר.
___
ביום שאח"כ היה לקוייח ריאיון זום על הבוקר, ואני ישנתי לי עד מאוחר. פתאום הוא העיר אותי בחיפזון: האלדוריות שלחו הודעה בזמן שהוא היה בריאיון, אז לא ראינו אותה! הן מזמינות אותנו לארוחת בוקר, אבל זה היה לפני 40 דקות, ועד שנתארגן וניסע לשם ונגיע – עלול להיות כבר לא-רלוונטי.

"בנות, יאללה!!" צרחתי, שועטת ומלבישה להן בגדים תו"כ שהן פוקחות עיניים, עוטפת במעילים תו"כ שהן מצחצחות שיניים, ומסרקת תו"כ הנעליים.

"אמא, למה זה כזה חשוב ודחוף שנפגוש את הסבתות האלה?"

 "אתן כבר תראו," יריתי תשובה+אותן מבעד לדלת, בתקווה שאכן כך…

___

בהגיענו

מול הדלת של הבית של מארי, הייתי בליל של התרגשות, חדווה ויראה לפגוש את האלדוריות האלה: מארי מִיד, המארחת שלנו, משבט ה-יופיק, מורה, מתרגמת ואלדורית של רבות ורבים, והעוזרת והתלמידה הצמודה של סבתא ריטה בלומנסטין (בלומנשטיין), גם היא משבט ה-יופיק, והיא נושאת חכמה עתיקה ושמחת חיים טריה כמו שתראו תיכף בסרטון…
ו-ד"ר מליסה נלסון, המרפאה וההילרית שהגיעה לבקר אותן, ותיווכה לנו מתי נכון לבוא,
ששלושתן ביחד ולחוד היו או הינן חלק מ- או עבדו בשירות- מועצת 13 הסבתות הילידיות החכמות.

חשבתי: מעניין איך נראה היום-יום של אלדוריות כאלה… איך חיות אלדוריות כאלה? (- בבתים פשוטים מאוד.)  מה הן לובשות? (-בגדים נורמליים לגמרי.) מה הן אוכלות? (-אוכל ביתי, נייטיבי, מזין.) איך הן מדברות? (רגיל לגמרי, כאחד האדם.)

אבל…

עם האלדוריותים

הדבר הלגמרי בלתי-רגיל אצל האלדוריותים הוא האהבה.

לראות אלדרס נפגשותים זה כל-כך טהור, עדין, רגיש, נקי טבעי ופשוט, שזה כמו לראות פעוטות מתקשרותים יחד בעגלות זרות בתור בסופר. החיוכים, השפה הסודית (ג'יבריש?), המשחקיות, השמחה, האנרגיה המקסימה הזאת, שאין לך אלא לחייך אליה, גם אם היא לא נועדה לך, או מכוונת אליך או מבחינה בך כלל.

ויחד עם זאת, יש בהןם גם חכמה עתיקה, וידע קדום, ואת הידיעה שהטוב עדיין קיים. גם כשהוא נסתר. גם בזמנים קשים כמו אלה – בבואך אליהןם, הטוב הוא כה חד משמעי, שהוא לא שאלה בכלל.
והמבט האלדורי, כשהוא מופנה אליך, הוא מזהה את הטוב הזה – בך. את התמצית שבך, את הליבה, את הטוב שהיה בך בילדותך, ושעודו בך, גם אם הסביבה לא יודעת לראות אותו, גם אם בעצמך כבר שכחת מקיומו. וזה משתקף במבטןם אליך – צריך רק להתבונן מספיק מקרוב כדי לראות להןם את-זה (=אותך) באישונים.

וזה מדהים איך האגו איננו במבט הזה. ממש כמו כשהיינו פעוטות, ממש כמו שפתאום פוגשותים בפעוטות שאין להןם שום שייכות אליך, ואין לך תחרות איתןם; אין שום דבר שהןם יבקשו או יצטרכו ממך, ולך אין שום צורך כלפיהםן. רק שימשיכו בשלהםן, ויזכירו לך את האפשרות המתוקה הטהורה הזאת להיות בטוב, ובאושר ואהבה.

אלדוריוּת כאקרובטיוּת וירטואוזית של אהבה

הדבר הפלאי ביותר שיש לאלדוריותים הוא היכולת לאהוב ללא-תנאי, בלי שום ציפיות, שיפוט או "דווקא". פשוט לאהוב. אבל באמנות.
להיות איתןם זה כמו לראות אקרובטיקה וירטואוזית מוסיקלית של אהבה. הןם העבירו אהבה ביניהםן, שיחקו בה, העיפו אותה באויר, הקפיצו אותה לרצפה, הרקידו אותה לתוך הורידים; וכל זה באמצעים אנושיים רגילים מאוד: קצת מילים, שתיקות חרישיות, אוכל משותף, זמן, ומרחב שחולקותים.

לכאורה, כל-כך מעט קרה. בפועל, מתחת לפני השטח האלדריותים יצרו אנרגיית-אהבה-קליידוסקופית ששוטפת את כולך מבחוץ פנימה, תוך שהיא מחדשת את צבעי נשמתך, עד שלהפתעתך אינך רק עד/ה לדבר הזה – אלא הפכת להיות חלק מהאהבה הזאת.

כדי להראות את שאני מנסה לתאר – הנה סרטון של סבתא ריטה בלומנסטין מדגימה קצת מזה עליי:

אלדוריותים שיהיו ב-וובינר ב- 24.1.19 :

(דווקא סבתא ריטה בלומנסטין לא תוכל להיות איתנו פיזית בוובינר. שמתי "אותה" כאן בוידאו גם כדי לתת טעימה ממנה, וגם ממפגש עם אלדורית וההשפעה שלו על הנוכחותים.)

מי שאת האנרגיה, הלב והחכמה שלהןם כן יהיה אפשר לחוות בוובינר הןם:
מארי מיד – אלדורית משבט ה-יופיק באלסקה, שגם היא מופיעה בסרטון הזה – עם השיער החלק הארוך. היא מורה עטורת פרסים לשפה ותרבות יופיק באוניברסיטת אלסקה, והתלמידה והעוזרת הצמודה של סבתא ריטה בלומנסטין זה שנים רבות-רבות, ואלדורית בזכות עצמה;
סוזאן סוויבולד – מקנדה, היא אמנית, חוקרת, ויוצרת סרטים זוכת פרסים. מופיעה בסרטון של מפגש האלדרס שהיה בהוואי בראשות קוייח – היא זאת עם השיער הקצר הלבן שהולכת שם עם מקלות הליכה. (מבוגרת ממש), והיא הלבנה הראשונה שלא באה ממוצא נייטיבי, ועדיין הנייטיבס מזהיםות אותה כנושאת חכמה קדומה ותום ילדי אל עולם מודרני, אז היא גם הוזמנה לשם. ועכשיו אלינו.
סבתא מונה פולאקה, שהייתה בארץ בסתיו 2018 ומתוארת להפליא בעיניי בעברית כאן. גם היא משתתפת בסרטון של המפגש שהיה בהוואי, וגם בסרטון הזה של ההתכנסות המייסדת של מועצת 13 הסבתות הילידיות החכמות,
ומי שיהיה איתן ואיתנו והציע את כל זאת הוא קוייח – השליח מאלסקה, שהיה בארץ במאי 2018, וניתן לקרוא ולראות עליו בהרחבה בעברית כאן.

• 

• 

• 

• 

בקיצור, קוייח התרשם שיש פה קרקע פוריה לנסות משהו חסר תקדים, ולקח את החירות, לשאול שלוש חברות אלדוריות שלו, אם ירצו לבוא לוובינר משותף שיכוון לישראל בעיקר.
שלושתן – הסכימו מיד.
וזה נדיר. וזה מדהים. וחלקן מבוגרות מאוד, ואין לדעת אם ומתי זה יוכל להתאפשר שוב.
והן הסכימו "לבוא" אלינו לכאן. ולחלוק מעצמן, מחכמתן, מליבן, ביחד עם קוייח.

אז ואם רוצה לקרוא עוד – אז אפשר בפוסט הזה, או פשוט לשוטט פה בבלוג.

ואם זה מדבר אליך ורוצה להירשם – מוזמנ/ת ל"אירוע" הוובינר הזה, מהבית, בלי להתארגן על אוכל ושירותים, בלי בייביסיטר, הוצאות נסיעה או שום דבר חוץ ממחשב, אינטרנט ונוכחות – לכאן.
הערה: הפעם לא מתוכננת אפשרות לרכישת הקלטה של הוובינר .

להתראות ב-

24.1.19 ב-וובינר אלדורי ב-21:00, באינטרנט.

להצטרפות מיידית לוובינר – ללחוץ כאן בבקשה