התאהבתי בה לפני 25 שנה, כשהייתי בת 21. פעם ראשונה שלי בחו"ל, ארץ ראשונה שלי, אהבה ראשונה בְּ-מקום. הייתי רגע אחרי צבא, חמושה בסארקזם ובחוסר-אמון גורף, ומאוווווד מיליטנטית. אלסקה פשוט קרעה מעליי את השריון המטופח שלי באיבחת אהבה ללא-תנאי, שהייתה השפה הפנימית הכמוסה שעמלתי להשתיק ולהסוות שנים רבות. נשארתי שם חשופה, חסרת-מגן, ולנצח מאוהבת במקום האחד שבו מותר לב פתוח בציבור. חשבתי אולי ככה זה כל ארץ בחו"ל – אלסקה כאמור הייתה הראשונה שלי. אבל כשהגעתי אל הבאה מיד הבנתי שלא כך היא, ונפער בי געגוע שלא שָׁכַך.
כל פעם שהרגשתי שאין לי מקום בעולם הזה, שמעתי לחישה פנימית: "אלסקה…." היא קראה ללב היהודייה הנודדת שלי לשוב אליה, אל הארץ המובטחת האישית שלי.
היא לא נתנה לַגָּלוּת שלי להימשך 2000 שנות. היא שלחה שליח – קוייח, משבט ה-אונאנגן, מ-ימת ברינג שלה, נושא חכמה עתיקה אל זמנים מודרניים – להזכירני את הברית העתיקה שכרת איתה ליבי. שמה לי את השליח בסרטון, נתנה לי להפסיד את ההתחלה שמספרת מאיפה הוא, להגיע ישר אל (דברו על) הלב המחכה לנו שנשוב אליו מגלות רבת שנים, לפקפק בו, להיזכר בה, להישבות בקסם, לחפש אותו, לגלות שהוא משם, להתרגש עוד יותר, לבקש ממנו לתרגם את הסרטון לעברית.
כשהתחלנו לעבוד על התרגום, הוא ואני, נכנסנו יותר ויותר פנימה אל תוך הידע העתיק, ואל תוך הלבבות שלנו, ומצאנו שם הדהוד כה עמוק עד שכבר לא ידענו אם הייתה זו תרבות האונאנגן, או אלסקה, או שנינו – הכל היה אחד, הכל היה לאהבה.
אז אנחנו עוברות – אני ושתי הבנות שלי – לגור עם קוייח באלסקה. כשהוא הציע שנתחתן בשביל זה, אמרתי לו שוב שאני לא מאמינה בחתונה. אהבה היא דבר כ"כ פרטי! למה לי להכניס דווקא לשם כל מיני מוסדות רשמיים שיקבעו לי אם אני נשואה כראוי או לא? – זה עניינינו הפרטי, רק של שנינו. זהו. אבל הוא אמר: "תראי, הנייר מהם לא ישפיע על המהות כהוא זה, למעט זכויות פיננסיות וכאלה שיש בגין נישואין. כי אנחנו עדיין בעולם פטריארכלי, וזו הדרך של הפאטריארכיה לוודא את שאנחנו בכל מקרה יודעים: שאנחנו ביחד באמת, שאת והבנות עוברות לגור פה, לחיות איתי, ושבכוונתינו גם לעבוד ביחד. אז אין לך באמת ויכוח איתם על המהות…" נזכרתי שהאלדרס אומרותים לשים את הפוקוס על מה שכן רוצותים שיתקיים בעולם, לא על מה שלא; ושהתנגדות לדבר גם היא סוג של אנרגיה ופוקוס, ומעצימה את אותו דבר שהכוונה היא להפחית. הבנתי שזה מה שאני עושה בעצם. "למה להתנגד ככה לפיסת נייר, וככה לשים עליה פוקוס ולתת כוח-יתר לדבר שאת בעצם טוענת שהוא שולי וחסר חשיבות?" שאלתי את עצמי. נאלצתי להחליט מה חשוב לי יותר: הַעיקרון או ה-ביחד…
נזכרתי באמרת האלדרס: "לשחרר כל היקשרות וכל היאחזות בדבר." ושחררתי את ההיאחזות שלי באנטי-חתונה, מתוך הבנה שזה קיבעון נוקשה ממש כמו היאחזות במוסד הנישואין. יאללה, שיהיה נייר.
אבל אז הגדלתי לעשות, ושמעתי את עצמי אומרת: רגע, אבל זה לא הגיוני. אנחנו עושים טקסים בכל מקרה – טקסים למים, לאמא אדמה, לריפוי; אז דווקא ביום הזה, בפעם הנדירה שמציינותים את האהבה שלנו רשמית, דווקא שם לא? – אם כבר עושותים אז את זה, אז בוא נעשה את זה באמת, בוא ניצוק לזה משמעות, בו נהפוך את זה לחגיגה של הלב. אז היום אנחנו כבר ממש בישורת האחרונה לפני ויזת אירוסין. ותוך כמה חודשים אנחנו… נינשא.
טיפים/הצעות/רעיונות? – אנא תנו. וגם… אני עוד מעט לא-פה, אז שיתופי פעולה/מפגשים – זה ממש הזמן לפני שהם יהפכו לוירטואליים. <3
שומר חכמה עתיקה מאלסקה, אילריון (לארי) מרקולייף, ה קוּייחַ, מגיע לביקור נדיר בארץ.
הייתה כתבה ב"הארץ", ובטלויזיה דיברו עליו, וסוף-סוף אפשר לפגוש אותו כאן
שלום עצמי האחר~ת, יש לנו העונג להזמינך לקפוץ ראש אל הלב, ולבוא לשמוע, להרגיש, להיות חלק מהמסע הזה במידה הנכונה לך:
* לכל האירועים בבקשה להביא בקבוק מים אישי.
** בכל האירועים יימכר אוכל קל ע"י בעלי המקום (אפשר גם להביא מהבית ולאכול בהפסקות).
*** כל האירועים יהיו באנגלית ויתורגמו סימולטנית לעברית ע"י יעל, כי מניסיון ופידבקים של שנה שעברה: התכנים הם עמוקים, והחזרה עוזרת להפנמה והטמעה ; ו- שפת מקום מהדהדת את הארץ הדוברת אותה, והיא הקרובה ביותר ללב מי שחיים וחיות בה, לדברי קוייח.
אבל בעצם מה ואיך הוא הולך לעשות? – אפילו הוא לא יודע.
תלוי במצב הרוח, הגוף והנפש של כל מי שיבואו. את זה קוייח יחוש ולזה הוא יתמסר ויגיב.
אז מה יהיה? – הרפתקה. הרפתקאות הן לא ידועות מראש. רק ההתחלה שלהן. זה המסע. ואפשר להצטרף לאיזה חלק/ים שמתאיםים מתוכו:
17.5.2019 סדנת "מהראש אל הלב" איך לעזוב את הבוץ המוכר והבטוח ולהפליג אל ים הלב? איך ליצור את המרחב המתאים עבור ילד/ה לצמוח בו לפי דרכה/ו, בלי להכתיב מה ואיך; בלי לקצץ בנטיעות. בפרוייקט ואדי עתיר, (ליד צומת יתיר) 09:00-12:00 פרטים והרשמה כאן
ואדי עתיר. "מהראש אל הלב" עם קוייח 17.5.19, 09:00-12:00
ב-ואדי עתיר, ממש ליד צומת יתיר, קוייח יעביר סדנת “מהראש אל הלב”, על: איך לעזוב את הבוץ המוכר והבטוח ולהפליג אל ים הלב? איך להעיז לקפוץ ראש אל הלב? מה זה אומר להיות בלב ולא ב-מיינד? ב- 17.5.19 ב- 09:00-12:00 . פרטים והרשמה כאן
20.5.2019 "על חכמה קדומה בזמנים מודרניים" הרצאתו של השליח מאלסקה ַאילריון (לארי) מרקולייף, ה-קוּייח" בגבעת ברנר. ב- 21:00
אורך ההרצאה: כשעה וחצי.
פרטים והרשמה כאן
קיבוץ גבעת ברנר
קוייח ייתן הרצאה של כשעה וחצי על חכמה קדומה בזמנים מודרניים. המילה "קוייח" באונאנגן (השפה השבטית שלו), אחד מפירושיה הוא: נושא חכמה קדומה אל זמנים מודרניים. הוא קיבל את התפקיד והשם הזהבהיותו בן 4 מהקוייח הקודם, שחיפש את היורש/ת שלו לתפקיד. קוייח יש אחד/אחת בדור. הוא יספר על זה ועל חייו. * לקראת הסוף יינתן זמן לשאלות מהקהל.
ב-גבעת ברנר ב- 20.5.2019, ב- 21:00 פרטים והרשמה כאן
28.5.2019 מפגש בנושא אלדרס = זקנות וזקני שבט זקני וזקנות שבט מרחבי העולם שקוייח פוגש ועובד איתןם: המהות המשותפת והתכנים, שחולקות צורות שונות של חכמה עתיקה 11:00-14:00 ב"לב חופשי" ב-טבעון (כתובת: יזרעאל 56, קרית טבעון) * !רגע! אם הנך אזרח/ית ותיק/ה – מגיעה לך הנחה למפגש בנושא אלדרס!! לקבלת ההנחה יש ללחוץ על הלינק הזה ולקרוא בעיון לגבי הקוד הנדרש, וכו'. ואם אינך אזרח/ית ותיקה, אז בלי הקופון, פרטים והרשמה יש כאן
מפגש בנושא אלדרס עם קוייח מאלסקה – "לב חופשי" בטבעון 28.5.19, 11:00-14:00
במסעותיו בעולם, פוגש קוייח זקנות וזקני שבט מעמים ומשבטים ילידיים נוספים. חלקןם בגילאים מופלגים, וכבר לא ייסעו רחוק, ופעמים רבות הוא מתבקש למסור גם את דברי החכמה העתיקה שהם נושאים, אל העולם המודרניים. על האנשים והנשים האלה, המפגשים איתןם, האיכות האלדורית שלהןם, והמסרים שהפקידו בידיו, נשמע ונפגוש בעזרת קוייח בטבעון ב- 28.5.19 ב- 11:00-14:00 פרטים והרשמה כאן
הודעה:
הריטריט שתוכנן ב-גניה על גדות הירדן : תחזקנה כנפינו נו-מיינד (no-mind) הועבר (!) לפסטיבל בשוודיה בשבוע השני של יולי 2019
לסיום שהותו בארץ:
*&!…
ביום שישי ה-31.5.19 בזריחה
…!&*
קוייח יערוך טכס מים וריפוי בחוף אמנון בכנרת.
הכניסה חופשית.
רק אם לבך אומר שנכון וראוי – אפשרית תרומה כראות עיניך..
עצמינו האחר~ת תודה. נוכחותך איתנו במסע הזה, כולו או חלקו, כבר עכשיו משמחת אותנו.
בחציו השני של חודש מאי 2019 קוייח אילריון (לארי) מרקולייף יבקר שוב בישראל
במאי 2018 הגיע שליח מאלסקה, יליד שבט האונאנגן לישראל. היה זה ה-קוייח של זמנינו: אילריון (לארי מרקולייף).
משמעות המילה "קוייח" בשפת האונאנגן ילידי אלסקה מאיי פריבילוף בימת ברינג, היא: שליח, יד מושטת, גשר הנושא חוכמה עתיקה אל זמנים מודרניים. אצל האונאנגן קוייח יש אחד/אחת בדור. הקוייח של ימינו – אילריון (לארי) מרקולייף אותר כשהיה בן 4 ע"י הקוייח הקודם שהרגיש שיומו קרב. קוייח נושא את חכמת האלדרס – זקני השבט וזקנות השבט, האלדוריות והאלדוריים, מהעם שלו ומעמים ילידיים אחרים שהוא פוגש במסעותיו, ומבקשיםות שיעביר הלאה את דבריהםן. החכמה העתיקה שהוא נושא מדברת על החיבור ללב, לעצמינו, ולעצמינו האחריםות: בין הטבע הפנימי לחיצוני; בינינו לבין מה שנפגוש; החיבור בין הלב, הרחם שבמרכז היקום, והרוח שבכל הדברים.
לישראל הגיע קוייח כשיעל זליגמן (אני) שהיא מתרגמת-מתנדבת של "טד" ראתה סרטון שלו, והחליטה לתרגם. יצרה איתו קשר כדי לקבל אישור + דיוקים, ומשם עבדו השניים על תרגום עוד סרטונים,
לכתוביות בעברית (או אנגלית – פשוט לבחור בסוף את השפה הרלוונטית): להזיז את העכבר על המסגרת השחורה שתחת הסרטון. מצד ימין למטה יופיעו אייקונים לבנים. לבחור גלגל שיניים. לבחור Subtitles/CC לבחור Hebrew יש.
הסרטונים הופצו בארץ, וזכו לעניין גובר; ואחרי שנתיים של שכנועים עדינים מצד יעל – הוא הגיע במאי 2018, וערך כמה כינוסים וטקסים בים המלח, הירדן והכינרת, שהיו רבי משתתפים ומשתתפות, ובזמן שהותו ערכה איתו איילת שני מעיתון "הארץ" ראיון (שבו הוא אמר שנשים צריכות *להוביל את הדרך*, והכותרת היא תרגום-מפושל נוראות). הראיון פורסם לאחר שובו של קוייח חזרה לאלסקה.
(לצערינו נפלו בו מספר טעויות, כי לא קיבלנו להגהה למרות בקשתינו, והוא גם לא תמיד נפתח למי שאין מנוי ל"הארץ", לכן אפשר ורצוי לכתוב לנו למייל KuuyuxBA@gmail.com ולקבל את הכתבה המתוקנת מייל)
מאז ועד עצם היום הזה, קוייח ויעל ממשיכיםות לעבוד ולהעמיק,
** שלום עצמי האחר~ת; ** להתחבר ללב . לקפוץ ראש אל הלב; ** ליצור את המרחב עבור ילד/ה; ** על חכמה קדומה בזמנים מודרניים; ** תחזקנה כנפיך ** על האיזון בין הזכרי לנקבי
אילריון (לארי) מרקולייף לפי האונאנגן הוא ה-קוייח של ימינו. כלומר: גשר, שליח, בין תרבויות וזמנים.
עד לפני 30 שנה החזיק אילריון מרקולייף – Ilarion (Larry) Merculieff – בתפקידים כמו: הנציב למסחר ופיתוח כלכלי של מושל מדינת אלסקה, יו"ר וחבר במועצות מנהלים של חברות, ותאגידים, סגן יו"ר הועדה לפיתוח וייצוא של אלסקה, וסגן מנהל ועדת המדענים של אלסקה.
ויום אחד החליט לשמוט את כל זה, לקפוץ ראש אל הלב, ולחזור אל התפקיד המסורתי שהוענק לו בגיל 4, באי קטן ב-ימת ברינג שבאלסקה.
קוייח בחולצה שחורה
קוייח וכלבי ים בסיינט פול
בגיל 4, באי קטן ב-ימת ברינג שבאלסקה, הוא אותר על-ידי ה"קוייח" הקודם, שחש כי יומו קרב, ויצא לחפש את ה"קוייח" הבא/ה של בני עמו, ה-אונאנגן ('אלאוטים', כפי שהם מכונים ע"י האמריקאים וכו'). הקוייח הזקן הגיע בחיפושיו גם אל האי הקסום סנט פול בימת ברינג. באי היו בקיץ 2.5 מיליון ציפורים מסוגים שונים, 1.2 כלבי ים, אלף איילי גשם, ו-450 בני אדם משבט ה-אונאנגן. אצל האונאנגן "קוייח" יש אחד/אחת בדור, והמשמעות היא: להיות יד מושטת, גשר, שליח/ה, מגשר/ת בין תרבויות, נושא/ת חכמה קדומה אל זמנים מודרניים. ה-קוייח הזקן מצא את אילריון מרקולייף בן ה-4 באי סנט-פול, ומיד זיהה שהוא יורשו, והעניק לו את שמו המסורתי: קוייח.
הילד קיבל חינוך מסורתי אדוק:
קוייח wisdom keeper
בין השאר הוא הוצמד לסבו במשך שנתיים, כדי ללמוד ממנו חכמת חיים וכבוד לזיקנה, וגם על פי מסורת האונאנגן יש קרבה רגשית-רוחנית גדולה בין הדור הזקן לדור הצעיר. הוא הונחה לחלק את זמנו שווה בשווה בין: גברי השבט, נשות השבט, זקני וזקנות השבט, ובני/בנות גילו. היה לו גם אָאצָ'ה – חונך רוחני צמוד שלימד אותו כלשונו "את כל מה שאני יודע על יחס ראוי לעצמי, ולכל עצמי-אחר (כך מכונה בלשון ה-אונאנגן ה"זולת") – בין אם אדם, בכל גיל או מין שהוא, חיה, צמח, טבע; איך להיות 'האדם האמיתי' בלשון הנייטיבס. ואת כל זה הוא עשה על-פני שנים כשהייתי בן 5-13, בלא יותר מ-200 מילה." לפי האונאנגן מילים הן מגבילות ומוגבלות, ולכן משתמשים בהם במשורה.
קוייח מדבר מיקרופון ונוצות
הנער נשלח לפנימיה לחינוך מחדש, חינוך מודרני לילדי הנייטיבס (הילידים) המאותגרים תרבותית וחברתית בעיניי הממשל. אלא ששם הסתבר שמדובר במחונן, והוא נשלח לפנימייה טובה יותר, סיים בהצטיינות, כיהן כיו"ר מועצת התלמידים, ומשם המשיך לאוניברסיטה, אחריה מילא כאמור שלל תפקידים מרכזיים בעולם המערבי המודרני ה"רגיל". עד שהחליט לקפוץ אל הלב.
מאז קוייח מסתובב בעולם, ונושא את הבשורות והחכמה של עמו ושל עמים נוספים שאת האלדרס – זקני וזקנות השבטים שלהם – הוא פוגש במסעותיו, ומפקידיםות בידיו את הפצת דבריהןם בעולם.
לכתוביות בעברית (או אנגלית – פשוט לבחור בסוף את השפה הרלוונטית): להזיז את העכבר על המסגרת השחורה שתחת הסרטון. מצד ימין למטה יופיעו אייקונים לבנים. לבחור גלגל שיניים. לבחור Subtitles/CC לבחור Hebrew וזהו – יש.
ועל זה הוא שוקד: על מפגשים עם אלדרס, ועל הפצת דבריהןם ודבריו לכל לב . זו גם הסיבה שהוא מגיע לארץ. ולרחבי עולם.
ניפגש ב- 24.1.19 ב-וובינר אלדורי ב-21:00, גם איתך, אם זה מדבר אליך ..
סוזאן סוויבולד
מונה פולאקה
מארי מיד
קוייח – אילריון (לארי) מרקולייף
"אולי מחר," אמר האיש.
"אבל למה לא היום? – אני עוזבת את אלסקה תוך שבועיים," הזכרתי ל-קוייח את מה שהוא ממש לא הצליח לשכוח, "אז למה רק 'אולי' מחר? בוא נקבע איתן יום ושעה לשבוע הבא – נתאים את עצמינו למתי שהן יוכלו… בבקשה-בבקשה-בבקשה-בבקשהההה… " הפצרתי.
"עם אלדוריותים אי-אפשר לקבוע תאריך ושעה," פסק האיש, "זה לא עובד ככה."
– למה?
– האלדוריות צריכות להרגיש ביום המיועד (- לכן ה'אולי' – ) אם זה אפשרי.
– וואללה, מטעמי בריאות וגיל וכאלה?
– את יודעת, סיפרתי לך כבר שפגשתי אלדורי בן 5, אז זה פחות קשור לגיל, וגם לא בהכרח למצב גופני.
– אוקיי… אז לְמה זה כן קשור?
הדרך האלדורית
– האלדוריות יתחילו את היום שלהן, וירגישו איך זה מכל הבחינות. האם זה נכון שזה יתרחש. – אתה מתכוון… מעבר לעצמן? כלומר גם האם זה נכון עבורינו? עבור העולם? עבור מי שסביבן?
החיוך שלו השיב: 'כל התשובות נכונות; ' השפתיים שלו הוסיפו: "את יודעת איך כשאת לא מרגישה טוב, ואת רק מקרבת משהו לפה – מיד הגוף אומר לך אם זה מתאים או לא? – אז אצל האלדוריותים זה ממש לא צריך להגיע למחלה או לביטוי גופני כדי שהןם ירגישו אם זה לעניין או לא."
עכשיו הייתי עוד יותר מסוקרנת לפגוש יצורי אנוש שחייםות בסנכרון כה גדול עם הטבע שסביבןם ובתוכן, ובנאמנות כה מוחלטת לעצמן, ולעצמן האחרותים.
האלדוריותים אומרותים: "לשמוט את כל הציפיות." אז שמטתי את הציפייה שלי לפגשן, שחררתי את המשאלה הזו שלי אל האויר, והלכתי עם הבנות שלי ועם קוייח לקטוף תותי בר. ___ ביום שאח"כ היה לקוייח ריאיון זום על הבוקר, ואני ישנתי לי עד מאוחר. פתאום הוא העיר אותי בחיפזון: האלדוריות שלחו הודעה בזמן שהוא היה בריאיון, אז לא ראינו אותה! הן מזמינות אותנו לארוחת בוקר, אבל זה היה לפני 40 דקות, ועד שנתארגן וניסע לשם ונגיע – עלול להיות כבר לא-רלוונטי.
"בנות, יאללה!!" צרחתי, שועטת ומלבישה להן בגדים תו"כ שהן פוקחות עיניים, עוטפת במעילים תו"כ שהן מצחצחות שיניים, ומסרקת תו"כ הנעליים.
"אמא, למה זה כזה חשוב ודחוף שנפגוש את הסבתות האלה?"
"אתן כבר תראו," יריתי תשובה+אותן מבעד לדלת, בתקווה שאכן כך…
___
בהגיענו
מול הדלת של הבית של מארי, הייתי בליל של התרגשות, חדווה ויראה לפגוש את האלדוריות האלה: מארי מִיד, המארחת שלנו, משבט ה-יופיק, מורה, מתרגמת ואלדורית של רבות ורבים, והעוזרת והתלמידה הצמודה של סבתא ריטה בלומנסטין (בלומנשטיין), גם היא משבט ה-יופיק, והיא נושאת חכמה עתיקה ושמחת חיים טריה כמו שתראו תיכף בסרטון… ו-ד"ר מליסה נלסון, המרפאה וההילרית שהגיעה לבקר אותן, ותיווכה לנו מתי נכון לבוא, ששלושתן ביחד ולחוד היו או הינן חלק מ- או עבדו בשירות- מועצת 13 הסבתות הילידיות החכמות.
חשבתי: מעניין איך נראה היום-יום של אלדוריות כאלה… איך חיות אלדוריות כאלה? (- בבתים פשוטים מאוד.) מה הן לובשות? (-בגדים נורמליים לגמרי.) מה הן אוכלות? (-אוכל ביתי, נייטיבי, מזין.) איך הן מדברות? (רגיל לגמרי, כאחד האדם.)
אבל…
עם האלדוריותים
הדבר הלגמרי בלתי-רגיל אצל האלדוריותים הוא האהבה.
לראות אלדרס נפגשותים זה כל-כך טהור, עדין, רגיש, נקי טבעי ופשוט, שזה כמו לראות פעוטות מתקשרותים יחד בעגלות זרות בתור בסופר. החיוכים, השפה הסודית (ג'יבריש?), המשחקיות, השמחה, האנרגיה המקסימה הזאת, שאין לך אלא לחייך אליה, גם אם היא לא נועדה לך, או מכוונת אליך או מבחינה בך כלל.
ויחד עם זאת, יש בהןם גם חכמה עתיקה, וידע קדום, ואת הידיעה שהטוב עדיין קיים. גם כשהוא נסתר. גם בזמנים קשים כמו אלה – בבואך אליהןם, הטוב הוא כה חד משמעי, שהוא לא שאלה בכלל. והמבט האלדורי, כשהוא מופנה אליך, הוא מזהה את הטוב הזה – בך. את התמצית שבך, את הליבה, את הטוב שהיה בך בילדותך, ושעודו בך, גם אם הסביבה לא יודעת לראות אותו, גם אם בעצמך כבר שכחת מקיומו. וזה משתקף במבטןם אליך – צריך רק להתבונן מספיק מקרוב כדי לראות להןם את-זה (=אותך) באישונים.
וזה מדהים איך האגו איננו במבט הזה. ממש כמו כשהיינו פעוטות, ממש כמו שפתאום פוגשותים בפעוטות שאין להןם שום שייכות אליך, ואין לך תחרות איתןם; אין שום דבר שהןם יבקשו או יצטרכו ממך, ולך אין שום צורך כלפיהםן. רק שימשיכו בשלהםן, ויזכירו לך את האפשרות המתוקה הטהורה הזאת להיות בטוב, ובאושר ואהבה.
אלדוריוּת כאקרובטיוּת וירטואוזית של אהבה
הדבר הפלאי ביותר שיש לאלדוריותים הוא היכולת לאהוב ללא-תנאי, בלי שום ציפיות, שיפוט או "דווקא". פשוט לאהוב. אבל באמנות. להיות איתןם זה כמו לראות אקרובטיקה וירטואוזית מוסיקלית של אהבה. הןם העבירו אהבה ביניהםן, שיחקו בה, העיפו אותה באויר, הקפיצו אותה לרצפה, הרקידו אותה לתוך הורידים; וכל זה באמצעים אנושיים רגילים מאוד: קצת מילים, שתיקות חרישיות, אוכל משותף, זמן, ומרחב שחולקותים.
לכאורה, כל-כך מעט קרה. בפועל, מתחת לפני השטח האלדריותים יצרו אנרגיית-אהבה-קליידוסקופית ששוטפת את כולך מבחוץ פנימה, תוך שהיא מחדשת את צבעי נשמתך, עד שלהפתעתך אינך רק עד/ה לדבר הזה – אלא הפכת להיות חלק מהאהבה הזאת.
כדי להראות את שאני מנסה לתאר – הנה סרטון של סבתא ריטה בלומנסטין מדגימה קצת מזה עליי:
(דווקא סבתא ריטה בלומנסטין לא תוכל להיות איתנו פיזית בוובינר. שמתי "אותה" כאן בוידאו גם כדי לתת טעימה ממנה, וגם ממפגש עם אלדורית וההשפעה שלו על הנוכחותים.)
מי שאת האנרגיה, הלב והחכמה שלהןם כן יהיה אפשר לחוות בוובינר הןם: מארי מיד – אלדורית משבט ה-יופיק באלסקה, שגם היא מופיעה בסרטון הזה – עם השיער החלק הארוך. היא מורה עטורת פרסים לשפה ותרבות יופיק באוניברסיטת אלסקה, והתלמידה והעוזרת הצמודה של סבתא ריטה בלומנסטין זה שנים רבות-רבות, ואלדורית בזכות עצמה; סוזאן סוויבולד – מקנדה, היא אמנית, חוקרת, ויוצרת סרטים זוכת פרסים. מופיעה בסרטון של מפגש האלדרס שהיה בהוואי בראשות קוייח – היא זאת עם השיער הקצר הלבן שהולכת שם עם מקלות הליכה. (מבוגרת ממש), והיא הלבנה הראשונה שלא באה ממוצא נייטיבי, ועדיין הנייטיבס מזהיםות אותה כנושאת חכמה קדומה ותום ילדי אל עולם מודרני, אז היא גם הוזמנה לשם. ועכשיו אלינו. סבתא מונה פולאקה, שהייתה בארץ בסתיו 2018 ומתוארת להפליא בעיניי בעברית כאן. גם היא משתתפת בסרטון של המפגש שהיה בהוואי, וגם בסרטון הזה של ההתכנסות המייסדת של מועצת 13 הסבתות הילידיות החכמות, ומי שיהיה איתן ואיתנו והציע את כל זאת הוא קוייח – השליח מאלסקה, שהיה בארץ במאי 2018, וניתן לקרוא ולראות עליו בהרחבה בעברית כאן.
קוייח – אילריון (לארי) מרקולייף
מונה פולאקה
מארי מיד
סוזאן סוויבולד
בקיצור, קוייח התרשם שיש פה קרקע פוריה לנסות משהו חסר תקדים, ולקח את החירות, לשאול שלוש חברות אלדוריות שלו, אם ירצו לבוא לוובינר משותף שיכוון לישראל בעיקר. שלושתן – הסכימו מיד. וזה נדיר. וזה מדהים. וחלקן מבוגרות מאוד, ואין לדעת אם ומתי זה יוכל להתאפשר שוב. והן הסכימו "לבוא" אלינו לכאן. ולחלוק מעצמן, מחכמתן, מליבן, ביחד עם קוייח.
אז ואם רוצה לקרוא עוד – אז אפשר בפוסט הזה, או פשוט לשוטט פה בבלוג.
ואם זה מדבר אליך ורוצה להירשם – מוזמנ/ת ל"אירוע" הוובינר הזה, מהבית, בלי להתארגן על אוכל ושירותים, בלי בייביסיטר, הוצאות נסיעה או שום דבר חוץ ממחשב, אינטרנט ונוכחות – לכאן. הערה: הפעם לא מתוכננת אפשרות לרכישת הקלטה של הוובינר .
קוייח הציע, ושלוש ה-אַלדוֹרִיוֹת האלה הסכימו, שבשלה השעה והגיע הזמן לתת וובינר לעולם ובפרט לישראל. את הסיפור האישי שלי עם אלדוריותים (ש-2 מהןם יהיו בוובינר) , ועל המפגש המרטיט שהיה לי עם אלדריותים באלסקה אפשר לקרוא ולראות קצת בוידאו פה. בכל אופן, קוייח סיפר, והשלוש הקשיבו והסכימו מיד, ש… ביום חמישי ה- 24.1.19 בשעה 21:00 שעון ישראל, הןם עלו לשידור והעניקו לנו:
רבות ורבים הצטרפו ליצירת המפגש המקוון הזה, כדי לפגוש, לשמוע, להרגיש ולחוות את: קוייח – אילריון (לארי) מרקולייף) השליח מאלסקה, שהיה בארץ, בן שבט ה-אונאנגן, ידבר איתנו מאנקורג' באלסקה – שעוד עוברת קצת אפטר-שוקים מרעידת האדמה שהייתה שם לאחרונה , ביחד עם: מארי מיד – גם היא אלדורית מאלסקה, משבט ה-יופיק. מארי היא מורה עטורת פרסים לשפה ולתרבות ה-יופיק, והרבה רואותים בה אלדורית (= זקנת שבט) שלהןם. כמו-כן היא תלמידתה ועוזרת אישית ותיקה של של סבתא ריטה בלומנסטין, גם היא אלדורית מה-יופיק. מונה פולאקה – משבט ההופי, שהייתה בפסטיבל ארת' דאנס בישראל בסתיו האחרון, והיא סבתא ממועצת שלוש-עשרה הסבתות הילידיות העולמית, וסוזן סוויבולד, שהיא אמנית, מורה, חוקרת ונטורליסטית שזכתה בפרסים, והיא האדם הלבן הראשון שאלדרס ממוצא נייטיבי-ילידי (מה שקרוי בפינו "אינדיאניםות") הזמינו אותה לכינוס שלהןם ואני – יעל זליגמן – תרגמתי בזמן השידור לדיבור בעברית. להתראות שם !
רגע, אבל מה זה בכלל "וובינר" ? ומה זה "אלדורית"?
וובינר – זו שיחה אינטרנטית אינטראקטיבית, שבה יש אפשרות למי שצופה להיראות ו/או להקליד תגובות בזמן השידור החי.
האַלדוֹרִיוֹת והאַלדוֹרִיים (- מושג שטבעה אהלה מוזיקאנט) = זקנות וזקני השבט – נושאותים חכמה קדומה אל זמנים מודרניים. יש להןם תבונת לב רבה, אהבה עמוקה לכל אשר הינו, חמלה ואמת באשר ילכו. הןם משוחררותים מ-אגו ומשחקי כח. יש להםן קשר ישיר עם הילדותים הפנימיותים שבהםן ובמי שמולםן; קשר עם הטבע, ועם שמחה.
"אלדורי/ת", כלומר "זקנת שבט" או "זקן שבט" – הוא תואר שאפשר רק להעניקו, לא לקחתו או לנטלו. וזה דבר אישי. באפשרותך לבחור מי ה-אלדוריותים שלך כראות עיניך וליבך בלבד; אין להחליט מי ה-אלדורי/ת של הזולת. ממש כמו שאדם לא יכול להכריח אותך להכתירו "החבר הטוב ביותר", "האהוב המופלא ביותר" או "הסופר האהוב ביותר". גם ההדדיות אינה הכרח. נוכל להחליט רק את מי נאהב. לא מי יאהבו או לא-יאהבו אותנו.
האלדוריותים חולקותים את חכמת הלב בנדיבות ובצניעות גדולות.
למשל…?
הנה מה שזכיתי לשמוע מפי אלדוריות ואלדורים שלי:
"עליך להישמט אל תוך הלב שלך. הוא לעולם לא יטעה אותך."
"לעזוב לחלוטין אכזבות. לשחרר אחיזה מהיקשרויות."
"הגיעה עת הנשים להזכיר לעצמן ולשאר האנושות להתחבר אל הרחם בטבורו של היקום."
"הדבר הכי לא-אגואיסטי שבאפשרותך לעשות, הוא: לרפא את עצמך."
"לא-לשפוט. רק להתבונן. כמו בענן חולף."
"לא-לקחת שום דבר אישית. כל מי שפה על הכדור בזמנים האלה עובר/ת משהו מאתגר מאוד ואישי."
"אינך עושה טובה לאיש בזה שאת/ה חושב/ת בקטן בזמנים האלה."
"כל מי שכאן כעת, כולל אותך, לא נמצא/ת פה סתם. לכל מי שכאן בזמנים האלה יש מתנה ייחודית לתת, שהעולם צריך. את המתנה שלך – רק בידך לתת. אנא בנדיבות, וברגישות."
"עלינו להפוך להיות אהבה."
"הדבר לעשות הוא: לעזוב את גדת הנהר, לשחות לאמצע, למצוא את אלה שעשו כך גם כן – ולחגוג."
אז אם ברצונך ללמוד איך לעזוב את גדת הנהר בלי לטבוע, או שכבר עזבת את הגדה וברצונך להמשיך לשחות, או שסתם נבטה בך סקרנות –
מעניין מה יהיו המתנות האלדורית שלהםן הפעם עבורך ..
נשמח לראות אותךבאמצעות הוובינר, באמצע הנהר המתקרא "חיים", באמצע-סוף חודש ינואר 2019, בסוף-אמצע השבוע, עם כמה מהאלדרס שלי, ואיתי.
בלוג
