שלום עצמי האחר~ת = אאנג וואן,
נכון יש את הנדירותים האלה, שאת רק מגמגמת איזה רעיון, משפט או תנועה, והןם מיד יקלטו וישלימו אותך? אלה שהתחלת איזה פעולה ובדיוק חסר לך.. – והנה שמו לך מתחת ליד את מה שעוד לא הספקת לחפש וכבר מושט אליך? אלה שהתקשורת איתןם כ”כ מסונכרנת שזה כמו ריקוד משותף מאולתר – אז ככה החיים אליי בזמן האחרון:
הנה, בקושי הספקתי להגיד שאני רוצה לפתוח בלוג, ולהתחיל להתלבט במה מהכל לפצוח – והוווווווףשט! החיים מושיטים לי תשובה אולטימטיבית. באמצעות קוייח, שבישר:
“דיברתי עם כמה מהן כללית על הכיוון, וזה נשמע להן לעניין. צריך לראות תאריכים… מה את אומרת? במקום לספר על- , עדיף שתביאי אֶת- “
“מה נראה לך, כולםן זה אתה? איך אני אביא? ועוד אותן?!? אפילו אוטו אין לי ואתה מדבר איתי על מטוסים? – בקושי את עצמי לירושלים הבאתי…“
– אפשר בלי מטוסים, בפשטות, הנה ככה, בצורה של. . .